“היי חגית”, כתבה לי בוואטסאפ תלמידה יקרה בערב ההצבעה על חוק ההפלה בפרלמנט הארגנטינאי; “כשאני שומעת מסביבי כל כך הרבה בלבול, הדבר היחיד שאני רוצה, זה לדבר איתך ולשמוע את דעתך בעניין.”
הסברתי לה בקצרה מה אני חושבת, והבטחתי הסבר עמוק ומקיף יותר, שזו מטרתו של מאמר זה.
אבל לפני שאתחיל, ברצוני להבהיר שהדברים שיובאו להלן אינם מיועדים לבתי מחוקקים ארציים. לאלה אין שום ידע בנוגע לחוקים הרוחניים, והם גם חסרי רצון ויכולת לתפוס את כל מה שמתרחש מעבר למה שהשכל יכול לתפוס, כלומר מעבר לזמן ולמרחב.
דבריי גם אינם מיועדים לארגוני נשים למיניהם, שהמשתייכות אליהם מדברות ומתנהגות במיליטנטיות, וכמו חברות בכת פנאטית, “מתנפלות” על כל אישה שמעיזה להביע דעה שונה ממה שנחשב בעיניהן כקדמה. כידוע, אין בזבוז זמן גדול יותר מאשר לנסות להשמיע משהו חדש באוזניו של אדם פנאטי, שהרי הוא בטוח במאה אחוז שהאמת בידיים שלו…
המאמר הזה נכתב עבור כל אישה (וגם גבר) שמוכנים להניח לרגע את דעתם, ולהיפתח לידע שמעבר לחמשת החושים ואשר מאפשר לחשוב על החיים (וגם על המוות, אבל נושא זה הוא עבור מאמר נוסף) ממקום הרבה יותר רחב.
מתוך נקודת מבט ארצית, התקיימו בהרבה מקומות בעולם, דיונים וויכוחים סוערים בנוגע לשאלה מתי מתחילים חיי האדם. יש הטוענים שהם מתחילים מיד עם ההתעברות. אחרים טוענים שרק בלידה. בסופו של דבר וללא כל סיבה משכנעת, הוחלט והוסכם על תקופה של שלושה חודשים ממועד ההתעברות. לכן, החקיקה במדינות רבות, מאפשרת להפסיק הריון במהלך שלושת החודשים הראשונים מיום ההתעברות.
מה הם חוקי הבריאה וכיצד הם פועלים? חוקי הבריאה הם שם נרדף לחוקי הטבע שניתן לזהות אותם בעולם החומר, אך הם פועלים גם בתדרים מעודנים יותר.
למשל חוק הפעולה ההדדית: ברמה הפיזית או החומרית, אם נזרע זרע של חסה לא נוכל לצפות לקצור אלא חסה. ברמה מעודנת, הדיבור והמחשבות שלנו גם הם זרעים שאנחנו זורעים דקה אחר דקה, אשר לפי חוק זה, במועד מסוים נקצור את מה שזרענו.
חוקים אלה אינם לוקחים בחשבון אם אנחנו יהודים, נוצרים, מוסלמים או אתאיסטיים, והם פועלים את פעולתם האוטומטית בלי לבקש את רשותו או חוות דעתו של האדם.
חוקים אלה מגלים את הרצון האמתי של הבורא במידה דומה למה שכבר הסביר איינשטיין: “אני מאמין באלוהים שמגלה את עצמו באמצעות חוקי הטבע ולא באלוהים שעוסק באופן אישי בגורלם של בני האדם.”
אם נחזור לעניין שלנו, הרי שמנקודת מבט רוחנית, שהיא באופן ברור מעודנת ולא חומרית, מהות האדם היא הנשמה, וזו מתחילה את תהליך התקשרותה לגוף, במה שנקרא גלגול נשמה, מרגע ההתעברות!
החיבור בין הביצית לזרע גורם לשילוב של קרינה שיוצאת, כמו שידור בתדר מסוים, ונקלטת ע”י מישהו שמכוון לאותו תדר. הכוונה היא לנשמות מסוימות שמחכות לאפשרות להתגלגל מחדש בגוף על פני האדמה, כדי לתקן את הקארמה שלהן ולהמשיך בתהליך האבולוציה הרוחני, בחיים חדשים.
ברגע שעומדת בפניהן ההזדמנות, הן מתחברות למקום שבו מתבצע תהליך ההתעברות, כדי להמתין ולעקוב אחרי התפתחותו של גוף האדם החדש כמקום מושב עבורן. בזמן המתנה זו נטווים ונמתחים חוטים אתריים מהגוף הצעיר אל נשמה מסוימת, שנצמדת אל האם לעתיד, ולהיפך-מהנשמה אל הגוף הצעיר. בשלב מסוים של התפתחות גוף העובר משמשים חוטים אלה כגשר, שמאפשר לנשמה להיכנס לגוף. (זהו אותו הרגע שבו האם ההרה מרגישה בפעם הראשונה את תנועת העובר!)
אולי עכשיו אתם יכולים לתאר לעצמכם ביתר קלות את משמעות ההתערבות בתהליך הזה. איך, אם כך, יכול אדם לחשוב שהפסקת היריון לא כרוכה באחריות כלשהי? את הדיבר “לא תרצח” יש לפרש לא בצורה חומרית בלבד. הוא חל על כל הריגה! גם של תקוות, כישרונות ואפשרויות להתפתחות. כשמבוצעת הפלה, נהרסות תקוותיה של נשמת האדם לחיים ארציים, לגאולתו ולהתפתחותו הרוחנית.
יש לי כמה תלמידות שעברו הפסקת הריון יזומה לפני הרבה שנים (עשרים ושלושים שנה) ועד היום כשהן נזכרות במעשה שעשו, הן מתמלאות חרטה. משהו באינטואיציה הנשית שלהן אומר להן שזה לא היה נכון ושאם הן היו יכולות להחזיר את הגלגל אחורה, לעולם לא היו מבצעות הפלה. חרטה אמיתית, היא דרך לשחרר אותן מסיבוך בקארמה, בעוד שלנשים שלא חשות אותה, מצפה דרך ארוכה של לימוד ושחרור מכבלי קארמה, עד שאהבה אימהית תתעורר בהן ותידחק את הנוחות והאינטרסים האישיים.
אישה מלכה היא אישה שלעולם לא תיכנס למיטה עם גבר שאין לה עמו אהבת נשמה. במילים אחרות, זו אישה שיודעת שהתבטאות מינית אינה צריכה להתרחש ללא אהבה ומחויבות, כי בלעדיהם עלול להיגרם הרבה מאד סבל, כמו למשל הפלה. לעומת זאת בזוגיות שמבוססת על אהבה, גם אם יש הריון לא מתכונן, זה לא סוף העולם.
כיוון שלצערי אין לי בנות, אני מחנכת את הבנים שלי להיות “גברים מלכים” ומשמעות הדבר בעניין זה, זה לא רק להשתמש בקונדום אלא להשתמש ב”קונדום לנשמה”, כלומר להגן על עצמם מיחסים מיניים שאין בהם אהבת אמת אלא רק סיפוק של צרכים אינסטינקטיביים.
ומה נעשה עם כל ההריוניות שהם תוצר של אונס וגילוי עריות?
הפתרון האמיתי והעמוק לתופעה המזעזעת הזאת, הוא לא “הפלות חופשיות ובחינם” אלא ההבנה, שחברה שיש בה כל כך הרבה מקרי אונס וגילוי עריות היא חברה שיש לה בעיה מוסרית קשה, ובדומה לסדום ועמורה, או כמו האיטי בימינו, היא תגיע לחורבן, אם לא תתעורר! והתעוררות פירושה בראש ובראשונה להשקיע בחינוך, לא רק לשימוש באמצעי מניעה, אלא בחינוך לשמירה על כבוד גופה ונשמתה של האישה. חינוך לנשים מלכות! (שזה, דרך אגב, מה שצריך לעשות גם בנושא הזנות. כלומר לעזור לנשים האלה לצאת ממעגל הזוועה הזה באמצעות חינוך ותמיכה, ולא להגיד שבין כה וכה יהיו זונות, אז לפחות שיהיו עם זכויות סוציאליות.)
גם לי, כמו להרבה נשים פמיניסטיות, יש ביקורת חריפה על הממסד הדתי שהרבה פעמים מפלה נשים לרעה, וחוץ מזה גם אני אלרגית לגברים שוביניסטיים. אבל כיוון שאני משוכנעת באמת של חוקי הבריאה, הבחירה שלי היא לא לפעול נגדם, גם לא בשם החופש שלי כאישה. חוץ מזה, הבחירה שלי היא לא להיות ראקציונרית נגד הדיכוי ממנו סבלו נשים במשך של אלפי שנים. ללכת נגד המהות הנשית שלי כדי להיות “מתנגדת” הוא מחיר גבוה מדיי עבורי. הבחירה שלי היא להיות אישה מלכה: מהפכנית ולא ראקציונרית. הכוח של אישה מלכה מבוסס על החיבור עם האנרגיה המעודנת שלה, שאין לה דבר עם חולשה אלא עם הכישרון שיש לה להיות מחוברת לאור, עם כל מה שהוא מעבר לארצי. עם המתנה הזאת, שטומנת בחובה גם אצילות וחופש, היא מראה לגבר את הדרך הנכונה בעולם החומר. לאישה מלכה יש את הכתר של מנהיגות רוחנית. זו המשימה החשובה ביותר שלה.
אולי אני לא אצליח לשנות את העולם, אף על פי שזה החלום הכי גדול שלי, אבל אני בהחלט רוצה לתרום את גרגר החול שלי לשינוי המיוחל במעמדן של הנשים. זוהי המטרה של “סמינר מלכה-הסודות של הכוח הנשי”.