מי לא חלם, לפחות פעם אחת, על האדם שישנה את חייו? בבואנוס איירס, בירת הפסיכואנליזה, הוא עשוי להיות פסיכולוג מבריק, שהאדם מצפה ממנו שיפתור את כל בעיותיו, בתמורה לכך שיפקוד את הקליניקה שלו פעם בשבוע, ישב בכורסא מרווחת וישלם הרבה כסף. ואם הטיפול ייכשל, הוא יחליף אותו בפסיכיאטר בעל שם, שייתן לו מרשם לכדור פלא שנוגד כל דיכאון.
ואפילו לפני שמגיעים לתרפיה. מי לא חלם על הנסיך על הסוס הלבן או על אשת החלומות, שיגיעו וישנו את חייו לחלוטין? שיוכלו להפוך כאב לשמחה ועצב להנאה; להבין באופן טלפתי את כל צרכיו ולספק אותם (כמובן!), לאהוב אותו ללא תנאי ולשמור תמיד על האיזון הרגשי, גם כשהוא מתרחק מהם? בקיצור, מישהו שימלא את כל משאלות ליבנו בטרם עלו על בדל שפתינו, בדיוק כפי שקרה ברחם אימנו. ואם חלילה (כפי שקורה ברוב המקרים…) אדם זה לא עונה על כל הציפיות שלנו, אנחנו עשויים להגיע למסקנה שטעינו, להיפרד מתוך אכזבה, ולהמשיך בחיפוש אחר “האהבה האמיתית”.
ובפוליטיקה? כל תשדירי הבחירות מראים את פרצופו של אדם אחד ויחיד שמבטיח לשנות את המדינה, בלי שהעם יצטרך לעשות דבר, חוץ מאשר לבחור בו. ואף על פי שההיסטוריה חוזרת על עצמה שוב ושוב (בארגנטינה זו המציאות הכלכלית ובישראל בהקשר הביטחוני), ואף על פי שברובד המודע רוב האנשים כבר לא מאמינים להבטחות של הפוליטיקאים, באופן בלתי מודע רובנו עדיין מחכים לקוסם ולנוסחת הקסמים. אנחנו מעדיפים להתעלם מן העובדה שהמנהיג משקף את תודעת האומה, ולכן לא ייתכן שיהיה מנהיג מושחת או אלים לעם ישר ושוחר שלום. ואנחנו ממשיכים לשכוח את מה שכבר לימד איינשטיין, שמי שרוצה לשנות את התוצאות לא יכול להמשיך ולעשות אותו דבר.
אפשר להקדיש מאמר שלם לנושא המורים הרוחניים והתלות שרבים מחסידיהם מפתחים בהם. בין אם מדובר ברבנים או בכמרים או במורי הניו אייג’ האלטרנטיביים למיניהם, קל למצוא פולחן אישיות סביב המורה; קשה הרבה יותר למצוא בני אדם חופשיים ועצמאיים שפוסעים בדרך שלהם, ברוח תורתו.
אבל אם נחזור לדוגמה הראשונה, תפקידו של המטפל הוא לא לפתור לנו את כל בעיות החיים, אלא לעזור לנו להבין את שורשיהן ולבחור בדרך אחרת. אהבת אמת לא באה לספק ללא תנאי את כל הצרכים שלנו, אלא לאפשר לנו להתפתח ולגדול הדדית, לצדו של אדם אחר. מנהיג אמיתי לא מבטיח הבטחות מתוקות ללא כיסוי בערב בחירות, אלא מציג באופן עקבי חזון של הבראה ושלום, שדורש אומץ לב ושינוי בכל שכבות העם. מורה הרוח האותנטי לא מבקש להיות הקביים של תלמידיו, אלא מעודד אותם להשתמש ברגליים הבריאות שלהם ולצעוד בדרך שלהם באופן עצמאי.
ומה לגבי הציפייה למשיח? בעניין זה, סיפר שלמה קרליבך סיפור נפלא על הרבי מטריצקר, עליו אמרו שמעולם לא אכל ולא ישן ופעם אחת גם גילה מדוע: …”כולם יודעים שאבא שלי לא אמר אפילו מילה אחת לפני תפילת הבוקר, אבל יום אחד הוא העיר אותי מוקדם ואמר: ‘אברהם, הכן את הסוסים, אנחנו יוצאים לדרך!’ הייתי רק בן תשע שנים, והיה זה כבוד גדול עבורי ללכת למקום כלשהו עם אבי הקדוש, אבל ביום ההוא קרה עוד משהו מאוד מיוחד. אני עדיין זוכר איך אבי ואני רכבנו לבדנו ביער, שכל עץ ועלה שבו נדמה היה כאילו הם זוהרים באור נגוהות. לבסוף סטינו מהדרך הרגילה אל עבר שביל מחוספס, עד שהגענו אל צריף נוטה ליפול. אבי עצר את הסוסים, נתן בידיי את המושכות ואמר: ‘חכה לי כאן’. הוא נכנס אל הצריף ושהה שם יותר משעה. כשיצא, הוא היה מלווה באדם צעיר בעל פנים זוהרות. הם שוחחו ביניהם, אך לא יכולתי לשמוע את שיחתם. רק כשהתקרבו לעגלה, פנה האיש הצעיר אל אבי ושאל: ‘האם אתה בטוח שזה מה שיש לך להגיד לי?’ ואבי ענה לו: ‘כן. זה מה שאני חייב לומר לך. ‘ואז שניהם התחילו לבכות. הם התחבקו ובכו ובכו, ובשוך הדמעות נפרדו לשלום בנשיקה, כאילו ידעו שלא יראו זה את זה זמן רב. אבי עלה אז לעגלה מבלי להביט לאחור, הרים את המושכות והאיץ בסוסים לדהור במהירות המירבית ביער. כשהגענו אל הדרך הסלולה, האטנו. כל הזמן שתק אבי, שקוע במחשבות, עד כדי כך שפחדתי לדבר אתו. רק כאשר הגענו אל קרבת ביתנו שאלתי אותו: ‘אבא, מי היה האיש הזה?’ ‘משיח בן דוד,’ הוא ענה לי. ‘המשיח.’ ‘המשיח! הוא כבר הגיע? כאן ועכשיו?! אבל מה הוא רצה ממך?’ ‘הוא שאל אותי האם הגיע הזמן להתגלות, והיה עלי לענות לו ולומר לו את האמת המרה, שאף אחד לא מחכה לו.’
ואז סיים הרבי מטריצקר את סיפורו ואמר: “אם הייתם רואים את המשיח ויודעים שהוא לא מתגלה לַעולם כיוון שאף אחד לא באמת מחכה לו, האם הייתם מסוגלים אי פעם לאכול או לישון?”
מורה חכם אמר פעם ש”המשיח שכולם מחכים לו לא יגיע, וזה שיגיע – אף אחד לא מחכה לו.” במילים אחרות, המשיח שכולם מדמיינים ומצפים לו, מין סופרמן שמשנה את העולם במטה קסם, לא יגיע, שכן הוא שוב ביטוי לכמיהה ילדותית ועצלות רוחנית. וזה שיגיע (ולפי גרסת הרבי מטריצקר הוא כבר הגיע!) יראה את הדרך לאושר נצחי, וידרוש מכל אחד ואחת ללכת בה בכוחות עצמו, ולזה אף אחד לא מצפה.
מן הסתם, ההנחיה הראשונה, שהמשיח עשוי לתת למי שמבקש לראות בו את האיש שישנה את העולם, היא: “אם אתה מחפש את האיש שישנה את חייך, לך והסתכל במראה.”