ינינה, אישה יפה ומוכשרת בשנות השלושים, יושבת מולי במרחב של “מפגש אישי” ומבקשת תשובה לשאלת השאלות של המין האנושי: איך למצוא את אהבת חייה? ובנימת עצב קלה היא מוסיפה: “האמת היא, שכשאני מסתכלת על רוב הזוגות הנשואים סביבי, לפעמים אני מתחילה לתהות אם זה בכלל אפשרי…”

במאמר זה, אנסה, לענות על שאלה זו משתי זוויות: האחת פסיכולוגית  (שנשענת על מושגים מן הפילוסופיה היוונית) והשנייה רוחנית.

על פי פילוסופים יוונים בני זמנו של אפלטון קיימים שלושה סוגים של אהבה:

1. אהבת ארוס – הידועה כאהבה ארוטית
   אהבה זו מבוססת על משיכה פיזית ורגשות חזקים. זוהי אהבה מן הסוג שבו “אני אוהבת אותך בגלל שזה גורם לי להרגיש טוב וגורם לי אושר לאהוב אותך” או בניסוח אחר: “אני אוהב אותך ולכן אני רוצה שתגרמי לי להיות מאושר.” יותר מזה, לפעמים, אנשים מאוהבים בעצם רעיון האהבה, בשמחה שבלהיות מאוהבים ולאו דווקא באדם שאליו האהבה מכוונת! מכאן ניתן כבר להבין לבד מה הבעיה באהבה הרומנטית הזאת שכולנו רואים בסרטים ובסדרות הטלוויזיה ומתים לחוות את האושר הוורוד והמתקתק הזה… הבעיה היא שלמעשה זו לא אהבה אלא רק התאהבות שמבוססת על האני ועל תועלת עצמית ולכן, במוקדם או במאוחר, היא מסתיימת. בשלב הזה בני הזוג מתחילים לדבר על “סוף האהבה” ואפילו שוקלים ברצינות גירושין. הם אינם מודעים לעובדה שמה שהסתיים זה רק שלב ההתאהבות, וזאת כדי לפנות את הדרך לשלב גבוה יותר של אהבה.

2. אהבת פילוס – אהבה המבוססת על ידידות בין שני אנשים
   אהבת פילוס היא אהבה המבוססת על יחסי “תן וקח” ובה שני אנשים מפיקים תועלת הדדית זה מזה. בתוך מערכת זוגית, סופה של ידידות אמת יכול להגיע אם אחד מבני הזוג לא מרגיש נתמך למשל בזמן מחלה או אם ניתנת עדיפות לעבודה, להורים, לילדים או לתחביבים על פני בן הזוג, במיוחד אם בן הזוג מתלונן על כך שנים בלי לזכות להקשבה.
   כמו כן, אם מתפתחת אהבת ידידות המחליפה את אהבת הארוס המינית, במקום להתקיים לצידה, (או אם מלכתחילה הייתה רק ידידות ללא אהבה רומנטית) תחושת האהבה יכולה למות כי לידידות טובה ללא משיכה מינית אין סיכוי להאריך ימים.
   בדומה לאהבת ארוס, גם אהבת פילוס אמורה להתפתח עם הזמן לצורת אהבה גבוהה יותר-האהבה הגבוהה מכולן “AGAPE”- – האהבה הבלתי מותנת.

3. “AGAPE“ – האהבה הבלתי מותנת
   זוהי אהבה שהיא כולה חסרת אנוכיות, שבה האדם מעניק אהבה לאחר אפילו אם אין בכך תועלת לעצמו, בין אם האהבה הניתנת מוחזרת ובין אם לא. הנה כמה מאפיינים קונקרטיים לאהבה מהסוג הזה:

• האוהב מאחל את הטוב ביותר לאהוב, חש את הדאגות שלו, חווה את הסבל שלו אבל גם חולק עמו את שמחותיו.

• יש לו רצון עמוק להגן על האהוב כדי שלא יקרה לו שום דבר רע.

• לאוהב יש לו מודעות מתמדת לא לפגוע באהובו בשום הבעת פנים, בשום מחשבה בשום מילה ובטח שלא במעשה.
  
  כדי ליצור את סוג האהבה המחזיקה באמת מעמד, על הזוגות לשאוף לצורה הגבוהה ביותר של האהבה וזה כמובן דורש עבודה קשה, כי כולנו יכולים לראות עד כמה אנחנו רחוקים מאהבה טהורה שכזו ועד כמה האגו שלנו מנהל אותנו… 
  במאמר מוסגר חשוב לציין שאף על פי שלכאורה האוהב לא “מרוויח” שום דבר מהנתינה הבלתי האנוכית הזאת, מבחינה רוחנית, אהבה טהורה (מכל סוג) מעוררת את השאיפה למשהו גבוה יותר ולכן היא “המסלול הישיר” לתיקון כל קארמה. האהבה מסוג זה היא ממש קרש ההצלה של האוהב. היא תניע אותו באופן טבעי לתקן את עצמו, תשחרר אותו מכל כבלי האישיות שלו ולבסוף תעניק לו בחזרה את הרצון החופשי ואת האפשרות הנכספת להיות הגרסה הכי טובה של עצמו.

פרופסור קלייר רבין, שהיא מטפלת זוגית ישראלית בעלת שם, היא אחת מאותם פסיכולוגים המסתמכים בעבודתם על סוגי האהבה השונים האלה והיא מנחה זוגות במשבר כיצד, דרך עבודה והתפתחות אישית, להגיע לרמת האהבה הגבוהה ביותר (או להתגרש!) אבל, מה שמאד מעניין שהיא מודה שיש זוגות יוצאים מן הכלל, שאת אהבתם היא מתארת כאהבת נשמות:

…יש זוגות שלא מקדישים מאמץ כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר של אהבה. אני עצמי הגעתי למסקנה שיש משהו הקרוי “אהבת נשמות”, אף שרק למעטים מזדמן למצוא אותה. זוהי אהבה מיוחדת מאד וכשהיא מתרחשת, הזוג יודע שקרה להם משהו ייחודי. סוג זה של אהבה כולל חיבור מן הרגע הראשון, אבל הוא הרבה מעבר למשיכה רומנטית. לאהבת נשמות יש איכות מיסטית ואנשים שהתמזל מזלם למצוא אהבת אמת כזו, מתקשרים תכופות באופן טלפתי ויש ביניהם הרמוניה מושלמת. תכופות נדמה שזה טוב מלהיות אמיתי, ובני הזוג פוחדים שזה ייגמר, כיוון שבמערכת יחסים כזו יש משיכה מינית חזקה, שיחות עמוקות ללא הפסק ואהבה בלתי מותנית. אכן דבר זה נדיר וכשהוא קורה מערכות יחסים אחרות לא מגיעות לקרסולי הקשרים הזוגיים הרוחניים. כאשר אדם טועם את טעמה של אהבת אמת מן הסוג הזה, הוא יודע משהו על אהבה אשר רוב האנשים לא חוו מעולם…

אולם מה שמתואר כאן כ”אהבה של אחד למיליון” שלא ניתן להסביר באופן רציונלי, הוא למעשה “אהבת נשמות תאומות” או “זוג מן השמיים” עליהם מדברים הרבה מורים רוחניים כמו למשל עבד רו שין ב”מסר של הגראל”:

…הביטוי ‘זוג מן השמיים’ מצביע על כך שכבר עם הלידה מביא איתו כל אדם תכונות מסוימות, שההתפתחות ההרמונית שלהן אפשרית רק באמצעות מי שמסוגל להציג תכונות מתאימות. אך התכונות התואמות אינן זהות אלא משלימות…אולם אין הכוונה בכך שאדם יכול להגיע לנישואין הרמוניים רק עם אדם אחד מסוים בלבד, אלא שלרוב יש כמה אנשים שיש להם התכונות שמשלימות את האחר. לכן אין צורך לנדוד במשך עשרות שנים ברחבי העולם כדי למצוא את ‘האחד והיחיד או את ‘האחת והיחידה’…

אז מה כן לעשות כדי למצוא את הזיווג משמיים שלנו ובכך גם למצוא את האושר האמיתי בזוגיות? קודם כל להיות מודעים לכל הצווים המשפחתיים והחברתיים המנהלים אותנו באופן אוטומטי ולא ממש מאפשרים לנו לבחור את הבחירה הכי חשובה בחיים, מהמקום הכי פנימי שלנו. שנית, כדי למצוא את זיווגנו משמיים אנחנו צריכים להיות מחוברים. אבל לא לטינדר ולכל הרשתות החברתיות שברוב המקרים יכולים להביא לחיינו רק בני זוג מקריים, בגלל שהם נראים טוב באיזו תמונה, אלא עלינו להיות מחוברים לנשמה שלנו! כשזה קורה, אנחנו למעשה מהדהדים בתדר אנרגטי מסוים ונמשוך, על פי חוק המשיכה, את הנשמה המשלימה שלנו. מה שמאוד עוזר לחוק הזה להתממש ולהביא לנו את האהבה הגדולה של חיינו, הוא לדעת מה באמת חשוב לנו בבן הזוג ולהתפלל לזיווג הזה, שכאשר הוא מגיע ניתן להגדיר אותו כנס וכחסד אלוהי.

מדברים אלו משתמע, שבין אם אנחנו ב”עבודה על הזוגיות” אל עבר אהבה לא אנוכית ובין אם זכינו באהבת נשמה תאומה, בכל מקרה אנחנו צריכים לחזור ולהגדיר את האהבה כפי שהיא בצורתה הטהורה: נתינה והתעלות. כאשר בני הזוג מגיעים לחיים בתדר הזה, קורה עוד משהו, שאני קוראת לו שלב ההשפעה. בני הזוג חשים שאהבתם לא יכולה להישאר רק בד’ אמותם ועליה לפרוץ ולהשפיע במעגלים רחבים יותר. אצל רוב הזוגות זו הסיבה הנסתרת מאחורי הרצון ללדת ילדים. אבל הקמת משפחה היא רק דרך אחת להשפיע אהבה בעולם, והעיקר הוא שבני הזוג יזכרו ש”הדרך היחידה לקיים מערכת יחסים מינית ואישית עזה ומספקת אינה להביט זה אל תוך עיני זה ולשכוח את העולם הסובב, אלא בשעה שאוחזים ידיים יחד להביט יחד החוצה לנקודה שלישית: התכלית שבעבורה נאבקים השניים, שאליה הם מחויבים.“( סלבוי זי’זק)