האינטלקט בחשיבתו הארצית, יחד עם ליבוי רגשות הפכפכים, שיתקו את יכולותיו של האדם לשמוע ולהקשיב לקולו הפנימי – האינטואיציה – ולכן הוא כבר לא יכול היה לקבל הדרכות ואזהרות שמגיעים באמצעותה.

❗למרות הכול, מאירוע המתואר בספרה של רוזליס פון זאס, “חוטי הגורל“, אנו למדים שהדרכות ואזהרות עדיין יכולות להגיע עבור אלו הפתוחים ברוחם, ולכן ביכולתם לזהות עדיין בזמן את הסימנים המגוונים שמגיעים אליהם. כך היה עם מרגריטה ושני ילדיה, שניצלו באופן יוצא דופן מרעידת אדמה קטלנית שפקדה את פרו ב-1966. (קישור)

מרגריטה גרה עם בעלה, סוכן שנוסע ומוכר מוצרי פלסטיק, עם ילדיה התאומים בני השבע, בלנקה ואנג’לו ועם הקטנה נינה בת החמש, באחת מהעיירות לרגלי חופיה של פרו.

יום אחד אחר הצהריים, כעשרה ימים לפני רעידת האדמה, מרגריטה הבחינה ברעש מוזר שהגיע מכלוב הציפורים התלוי בחצר. היא ניגשה אל הציפורים הקטנות וראתה אותן מתעופפות כאחוזות דיבוק ומתנגשות בסורגים בחוזקה. גם שתי ילדותיה, בלנקה ונינה החלו לבכות כשהן ראו את אחת מהציפורים נופלת על רצפת הכלוב לאחר שנפצעה בראש.

מבוהלת, מרגריטה הסתכלה על היצורים הקטנים וליבה נחמץ. היא כיסתה את הכלובים בבדים ומילאה את כלי האוכל במזון חדש, אבל זה לא עזר – הציפורים, שהיו שקטות בדרך כלל, המשיכו להתרוצץ ולהתנגש בסורגים בבהלה!

מרגריטה נתקפה פחד שעבר בכל גופה, פחד בלתי מוסבר… קולה הפנימי אמר לה בבירור שזהו אירוע חריג ביותר ושהן מביעות את רצונן להיות חופשיות כתוצאה מדבר מה. היא הסתכלה על הציפורים וחשה שסכנה כלשהי, שעדיין לא ידועה לה, עומדת להגיע.

מרגריטה החליטה לשחרר את הציפורים לדרכן. כבר זמן מה היא הרגישה רחמים כלפי האסירות הקטנות הללו… היא פתחה את הכלוב, לקחה את הציפורים המפוחדות ונתנה להן לעוף. שיחזרו להרים, מהיכן שבן דודה לכד אותן. הוא גם ככה מרותק לכיסא גלגלים בגלל תאונת דרכים ויגיע לכאן רק בעוד זמן רב, חשבה.

הציפורים עפו במהרה, אך עדיין תחושת הפחד נשארה. מרגריטה הרגישה מדוכאת וחסרת מנוחה. גם הילדים לא היו שמחים ושובבים כרגיל ועם חשיכה הם נרדמו מיד. מרגריטה נשארה ערה עוד זמן מה, כשהיא מהרהרת בהתנהגות המוזרה של הציפורים.

היא לא יכולה הייתה להתעלם מתחושת המועקה שהרגישה מאז שחררה את הציפורים המסכנות. זה בוודאי אומר משהו! האם איזה אסון מאיים על יקיריה? אם רק היה מתאפשר לה לשוחח עם בעלה על כל זה, או עם אמה, אך בעלה היה במסע עסקים בבירה ובנה אנג’לו כבר היה אצל סבתו. עדיין מוטרדת, גם מרגריטה הלכה לישון.

כשהשחר הכריז על בוקר חדש, היא התעוררה עם דפיקות לב חזקות. ליד מיטתה כבר חיכתה בלנקה, לבושה לגמרי, עם מזוודת הטיולים הקטנה בידה. לצידה עמדה נינה הקטנה, כשהיא יושבת על הרצפה ומנסה לנעול את הנעליים.

מרגריטה הייתה המומה מהנחישות שהפגינו בנותיה. “קומי אמא, אנג’לו קורא לנו. אנחנו צריכות ללכת לסבתא, מהר!”, בלנקה אמרה שכל הלילה אחיה התאום אנג’לו הזהיר אותה בחלומותיה. הוא צעק לה שתתארגן כמה שיותר מהר ושכולם יגיעו לסבתא בהקדם האפשרי!

מרגריטה, כולה מבוהלת, צפתה בילדים ונזכרה מיד בציפורים המפוחדות. היא קמה והתלבשה במהירות! לוקחת מה שאפשר לדרך, עוזרת לארגן את כולם ותוך כדי חושבת על אמה ועל בנה הקטן, אנג’לו. האם משהו קרה להם?

השלוש הספיקו לתפוס את האוטובוס של שש בבוקר – שום דבר לא סבל דיחוי. כמו הציפורים, היא רצתה לצאת מהבית מהר ככל האפשר.

אחרי נסיעה של ארבע עשרה שעות, מרגריטה הגיעה עם בנותיה ליעדן. הוקל לה כשראתה את אמה ובנה בריאים ושלמים, אך נמסר לה כי הילד קרא כמה פעמים לאחותו כשחלם. כשקם הוא החל לבכות ודרש שהיא תגיע כמה שיותר מהר, אולם נראה שהכול היה בסדר.

מרגריטה לא הצליחה להבין את פשר התנהגותו המשונה של אנג’לו – לא את הדחף שהרגישה שגרם לה לברוח מביתה עם שתי הילדות, ועדיין היא לא הצליחה למצוא הסבר כלשהו לאיבוד העשתונות הפתאומי של הציפורים. הכול התבהר ימים ספורים לאחר מכן, כשנודע על רעידת האדמה שהרסה את המקום ממנו באו.

❗בימינו, מקרים יוצאי דופן כאלה של הצלה, כמו בסיפור של מרגריטה ובנותיה, מתרחשים לעתים נדירות מאוד, כי בני האדם כבר לא שומעים את קולם הפנימי ולרובם אין יותר קשרים עם הטבע.

לכן, בזמנים עתיקים, כשבני אדם רבים עדיין היו יותר קשובים, אף אחד לא שילם בחייו בגלל תופעות טבע שפקדו את אדמתם. אלו נתפסו כאמצעי הכרחי לטיהור והתחדשות ולאף יצור אנושי בעבר לא הייתה המחשבה, לכנות את תופעות הטבע של שינוי הארץ כאסונות. הם תמיד הוזהרו בזמן והובלו מעבר לאזורים המסוכנים, כך שאף אחד לא נשאר נתון לחסדי כוחות הטבע.

❗כיום, אסונות טבע מתרחשים לא רק בגלל שלבני האדם אין את היכולת לשמוע את האזהרות של הישויות האלמנטליות, אלא בגלל שהקארמה של בני אדם רבים, שתרמו להיווצרות של הרס וחורבן, מחייבת אותם לחוות את תוצאות מעשיהם באופן כזה. כתוצאה מכך, האירועים הגדולים של הטבע חייבים להתרחש כאסון גדול.

בשנים האחרונות, יותר מתמיד, אסונות טבע פוקדים את העולם בתדירות ובעוצמה חסרות תקדים. זאת, מכיוון שאנו נמצאים בתקופת הדין האחרון, אשר מביא עימו טיהור מסיבי בכל תחומי החיים, באמצעות האצה של חוק הקארמה.

❗חוק הקארמה, הפועל על כל היצורים החיים, דוחף כל אחד לטעום את פירות הקציר של הזרעים שנזרעו על ידו במהלך גלגוליו כאן על פני האדמה. עם זאת, אנו בחלון זמן שבו עדיין לכל אדם יש הזדמנות ליישר את דרכיו עם חוקי הטבע – שהם חוקי הבריאה – באמצעות פיתוח התודעה הרוחנית, ובכך לחוות את תהליך הטיהור באופן אחר.

אנשים אלו יזכו לעוגן אמיתי במהלך האירועים הללו שפוקדים ויפקדו אותנו, ואשר תכליתם לטהר רק את מה ששגוי.


!LET MY SPIRIT GO הוא הקורס הבסיסי בבית הספר של Alma, הבונה צעד אחר צעד את התודעה הרוחנית, לה האנושות כה זקוקה בתקופה זו