סיפורי התורה כקודים לפענוח המצב בעולם
חלק שלישי
קוד סדום ועמורה
קבוצה מאד קטנה ומאד עשירה, המונה כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם, מחזיקה במירב המשאבים הכלכליים של כדור הארץ, ומתוך כך יכולה לקדם כל אג’נדה של שליטה בכל אוכלוסיית העולם, כמו למשל: את דיקטטורת חיסוני הקורונה.
מול חוסר הצדק המשווע הזה, מחנה ה’מתעוררים’ קורא לאקטיביזם חברתי ופוליטי, במטרה ליצור מסה קריטית של אנשים אשר תוכל להחזיר את השליטה לעם.
אקטיביסטים מכל העולם, עושים ‘דוקטורט על החושך’ וחושפים ברשתות החברתיות, נדבך ועוד נדבך מתוכניות הזדון של הממשלה העולמית. רגשות הפחד והכעס העולים תדיר מול מידע זה, אמורים להיות מתועלים למלחמה בחושך!
החושך, לעומת זאת, הרבה יותר מתוחכם וערמומי. כיוון שאין לו שום כוח משל עצמו והוא ניזון אך ורק מאנרגיה של אחרים, הוא דואג להפעיל באופן תמידי מחשבות ורגשות שליליים של פחד וכעס. לכן, המתעוררים שיוצאים להפגנות נגדו, לא מודעים לעובדה שהם למעשה משחקים לידיו של החושך ושהוא מצליח לרתום את פעילותם, לטובתו! מי שמעז להסתכל על התמונה באופן אובייקטיבי, אף יהיה חייב להודות שהמחאות וההפגנות לא הביאו לשינוי המציאות הפוליטית והחברתית, אבל כן הצליחו להביא את המשתתפים בהן לתשישות ולדיכאון.
למה הדבר דומה?
לאישה מוכה הנשואה לפסיכופט אשר שואב ממנה את כל כוחה, משום שאין לו שום דרך אחרת להתקיים, אלא כ’ערפד אנרגטי’.
לאחר שנים רבות בהם היא האשימה את עצמה במצב רוחו וניסתה בכל דרך לרצות אותו, היא מחליטה יום אחד לקום ולעזוב את הבית, מתוך שאיפה וכמיהה להיות חופשיה.
אבל החופש של אישה זאת, לא יושג בעזיבה פיזית של מרחב המגורים המשותף, אלא בעיקר ביכולת להתנתק רגשית מן העבר ובאמת להתחיל חיים חדשים.
לעומת זאת, אם אישה זאת תמשיך לחוש שהיא הייתה קורבן, או תמשיך להגיב לכל הפרובוקציות שהאקס שלה ינסה לעורר על מנת להמשיך ולשאוב ממנה אנרגיה, כדי שהוא יוכל להמשיך ולהתקיים – היא תמשיך להיות מותשת ואומללה, אף אם תחיה לבדה.
מכאן עלינו להבין ולזכור, שמי שמצליח להפחיד או להכעיס אותנו, למעשה שולט בתודעה שלנו ובנו!
כמו כן עלינו להבין ולזכור, שכל מה שאנחנו מתנגדים לו – רק הולך מתגבר!
סיפור הממחיש בצורה נפלאה עובדה זאת, הוא הסיפור על אדם מערבי אשר הגיע למורה ידוע למדיטציה במזרח וביקש ממנו ללמוד להשקיט את מחשבותיו.
המורה הביט בו וכיוון שקלט שבקשתו נובעת מן האינטלקט ולא ממעמקי רוחו, ביקש קודם ללמדו שאי אפשר לשלוט במחשבות באמצעות האינטלקט, שבעצמו יוצר אותן. לכן האיש התבקש לחזור ביום למחרת ובינתיים ההנחיה שניתנה לו הייתה: להפסיק לחשוב על…קופים!
“איזו בקשה מוזרה!” חשב האיש בליבו, שכן קופים מעולם לא העסיקו את מחשבתו.
אולם הוא הלך לחדרו, עלה על משכבו וניסה למלא אחר ההוראה שקיבל: “לא לחשוב על קופים”.
אך כפי שאנחנו כבר יודעים, כל דבר שמתנגדים לו – רק הולך ומתגבר ולכן קופים מכל הסוגים ומכל עבר, טיפסו והציפו את תודעתו!
למחרת בבוקר, מותש לחלוטין, הוא התייצב מול המורה והתחנן רק לדבר אחד: “בבקשה, תוציא את הקופים מראשי!”
***
לעומת התפיסה שבחושך יש להילחם, הנביאים, כשליחי האור, הביאו פתרון שונה לחלוטין לבעיית הרוע בעולם:
האור לא מבקש להילחם בחושך, אלא להאיר.
האור אינו מאשים את מה שקורה בחוץ, אלא דורש תיקון פנימי.
האור אינו עוסק ברגשות של פחד וכעס, אלא מעורר את רוח האדם לאמונה ולביטחון בכוחו ובעזרתו של אלוהים.
האור לא קורא לאקטיביזם פוליטי, אלא קורא לאקטיביזם רוחני.
אם נתבונן בהיסטוריה של עם ישראל, נוכל לראות שלנביאים היה תמיד פתרון אחד ויחיד לבעיה של דיכוי ושליטה מצד אימפריות בעלות אג’נדות חשוכות: התיישרות לפי רצון האל!
הנביא ירמיהו התריע שנים על גבי שנים, על כך שבית המקדש הראשון ייחרב, אם עם ישראל לא יעסוק בטיהור הריקבון המוסרי והרוחני שלו.
הנביא יחזקאל הוסיף סיבה נוספת לחורבן הבית: עבודה זרה בתוככי בית המקדש עצמו!
אולם ממלכת יהודה, בראשות המלכים יהויקים וצדקיהו, בחרה לעסוק במרידות בלתי פוסקות במלכות בבל, וכך בשנת 586 לפני הספירה החריב נבוכדנצר, מלך בבל, את בית המקדש. לכן, נכון בהחלט יהיה לומר, שלא בגלל נבוכדנצר הרשע חרב בית המקדש הראשון, אלא בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים!
בית המקדש השני נחרב בשנת 70 לספירה מסיבות מאד דומות: בהעדר מנהיגות רוחנית אמיתית לעם ישראל, הצליחה קבוצה של קנאים לעורר מלחמת אחים ולגרור את העם כולו למרד נגד האימפריה הרומית, אשר תוצאותיו האכזריות היו ידועות מראש.
גם כאן, לא בגלל טיטוס הרשע חרב בית המקדש השני, אלא בגלל שנאת חינם!
לכן, כל התורה והנביאים – מסיפור נפילתם של אדם וחווה ועד לחורבן בית ראשון – הם למעשה סיפור אחד ארוך המתאר את בגידת האנושות באלוהים!
זאת הסיבה האמיתית לסבל ולייסורים ולא כוחן ועוצם ידן של אימפריות המשרתות את החושך!
במקרים הבודדים, בהם הסכימה האנושות העקשנית להתיישר עם רצון האל ולבטוח בכוחו ובעזרתו, היה ניצחון מפתיע:
פרעה נוצח, לא בגלל שבני ישראל יצאו להפגנות נגדו, אלא בגלל העזרה שהגיעה מן האור בהנהגת משה, לאחר שעם ישראל זעק לעזרה ממעמקי סבל העבדות.
דוד הקטן ניצח את גוליית הפלישתי הענק, בגלל שהחזיק בכלי הנשק העוצמתי ביותר: אמונה וביטחון בלתי מתפשרים בכוחו ובעוצמתו של אלוהים!
נינווה, העיר החוטאת, ניצלה בזכות ההיענות המיידית של מלך נינווה ותושביה לנבואת הזעם של הנביא יונה: “וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים, וַיִּקְרְאוּ צוֹם, וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים, מִגְּדוֹלָם וְעַד-קְטַנָּם… וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן-הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם” (יונה ג:ה).
***
כאמור, אנשים רבים מאמינים שבגלל קומץ של רשעים ארורים, אשר שולטים בעולם, האנושות בסכנת שיעבוד ואבדון. אולם כמעט אף אחד אינו מאמין, שקבוצה קטנה של אנשי אור, יכולה לעשות את ההיפך. כלומר, להעניק לאנושות סיכוי לגאולה ולהצלה.
ההיגיון של האינטלקט אף סובר, שרק מאסה קריטית של מתעוררים, יכולה להוביל לסיכוי כלשהו לשינוי במציאות העולמית הנוראה.
אולם ההיגיון של האור, הוא ממש הפוך לתפיסה זאת! כל כך הפוך, עד שתידרש קריאה חוזרת ונשנית של הדברים שיאמרו להלן, כדי שיהיה אפשר לתפוס אותם.
ראשית, על פי האור, האחריות למצבה העגום של האנושות אינה מוטלת על כתפי הרשעים, אלא דווקא על כתפי הנקראים והנבחרים על ידי האור, אשר מעלו בתפקידם ולמעשה העבירו את כוחם לחושך!
כאמור, לחושך אין כוח משלו והוא ניזון מאנרגיה שהוא גוזל מאחרים. האנרגיה המועדפת עליו, היא של אנשים אשר נקראו או נבחרו למשימה על ידי האור ובשל כך גם קיבלו כוח עודף. החושך אורב לפתחם של אנשים ונשים אלו, ובשלל תחבולות מצליח להפיל אותם, ובכך לגזול מהם את הכוח עבור עצמו.
במילים אחרות, הבעיה העיקרית של האנושות אינה שהיא מונהגת על ידי החושך, אלא שאלו שאמורים להנהיג אותה בשם האור, נכשלו בתפקידם והותירו את העולם ללא הנהגה רוחנית אמיתית.
שנית, על פי ההיגיון של האור, לא כמות האנשים היא זאת שיכולה לשנות את גורל האנושות לטובה ואף ממש להציל אותה, אלא האיכות שלהם.
את העיקרון הזה ניתן ללמוד מהסיפור המקראי על סדום ועמורה, שהינו גם קוד: מספר קטן של צדיקים, יכול להציל מחורבן.
למי שלא מכיר או זוכר את הסיפור, הנה התקציר:
סדום ועמורה היו שתי ערים ליד ים המלח, אשר הוחרבו ע”י אלוהים בשל הרשע והפשע שהיו אופייניים להתנהגות התושבים בהן. אברהם, אשר נודע לו על הגורל הצפוי, מאן להשלים עם הדין הקשה וניהל עם אלוהים משא ומתן ארוך על מנת שייסלח לערים אלו ולא יחריבן, בטיעון שאין להשמיד את הצדיקים עם הרשעים. אברהם שאל את האל, האם יחריב את סדום אם יהיו בה חמישים צדיקים. אלוהים ענה שלא. בתגובה הוריד אברהם את המספר לארבעים וחמש, אחר כך לארבעים וכך הלאה, עד שהגיע למספר עשר ואז עצר. כיוון שלא נמצא המספר המינימלי של עשרה צדיקים, הערים נחרבו כאשר אלוהים המטיר על סדום ועמורה גופרית ואש מן השמיים.
זהו הסיפור כפי שלמדנו אותו בבית הספר, והוא משקף את רמת התודעה הנמוכה- זוכרים את דניאל בן השנתיים אשר נמנע מלהכניס את הידיים לחשמל, כי הוא מפחד לקבל עונש מאמא?
ברמת תודעה גבוהה, גורלן של סדום ועמורה, הדומה מאד לגורלה של אטלנטיס, ניתן גם הוא להסבר על פי חוקי הבריאה:
ראשית, חברה המאופיינת בנהנתנות חומרית, המובילה להפקרות מינית ובאופן בלתי נמנע גם לשחיתות מוסרית המכרסמת ביסודות החברה – ממיטה על עצמה, בעצמה, חורבן. כי מה שאנחנו זורעים – זה לבסוף גם מה שנקצור. זה פשוט חוק סיבה ותוצאה.
שנית, מה שאנחנו מכנים ‘אסונות טבע’, אינו אלא פעילות של ‘הרשות המבצעת’ של חוקי הבריאה המתחלקת לארבעת האלמנטים: אוויר, אש, מים ואדמה. ישנן בבריאה ישויות אשר אחראיות לכל אחד מן האלמנטים הללו וניתן לראות את פעילותן בכל סיפורי התורה.
בסיפור סדום ועמורה מככבות ישויות האש, בסיפור המבול – ישויות המים ועוד.
אולם ישויות אלמנטליות אלו, אינן רק הורסות מה שאינו תואם את חוקי הבריאה, אלא גם עוזרות ומסייעות, במקום שבני אדם מתאימים את עצמם לחוקים אלו. הדוגמא הטובה ביותר לכך המצויה בתורה הם אירועי הטבע יוצאי הדופן, אשר התרחשו בסיפור יציאת מצרים. במילים אחרות, גם מה שאנשים מכנים ‘פלאי טבע’, אינו אלא ביטוי לפעולתן של ישויות אלמנטליות אלו.
שיתוף פעולה בין בני אדם לבין ישויות אלו היה חלק חשוב בתוכנית הבריאה, והתנאי להתממשותו הוא השימוש לטובה ברצון החופשי של בני האדם. לאדם ניתנה היכולת לעצב את עולם החומר באמצעות הרצון שלו, הבא לידי ביטוי לא רק במעשים, אלא בדיבור ואפילו במחשבות. דוגמא פשוטה לכך, שאינה זקוקה אפילו למחקרים מדעיים כדי לאשש אותה – כל אחד בוודאי חווה כיצד מחשבות שליליות מחלישות את המערכת החיסונית שלו, ומתוך כך גורמות לגופו הפיזי להיחלש ולחלות. בזמנים קדומים, כשהאנושות שאפה למטרות נעלות יותר, החומר היה פחות דחוס וכבד ואז יכלו הישויות האלמנטליות להרים אבנים, ולעזור לבנות בבריאה יצירות מופת בעלות יופי והדר כמו מצו’ פיצו’ והפירמידות במצרים.
***
עדיין נותר לפצח ולבאר – כיצד הימצאותם של עשרה צדיקים בסדום ועמורה הייתה יכולה למנוע את החרבתן.
כיצד ניתן להבין את הקוד על פיו נדרשים מספר קטן יחסית של צדיקים כדי לקיים את העולם?
צדיק הוא אדם שהטוהר הפנימי שלו הופך אותו לעוגן עבור הכוח האלוהי אשר זורם בבריאה. זאת משום שהאור, בהתאם לחוק המשיכה בין המינים הדומים, תמיד יבקש למצוא לו עוגן באדם הדומה לו במהותו.
הצדיקים אינם המנהיגים ארוכי הזקן בדתות השונות וגם לא המורים הרוחניים שהספרים שלהם נמצאים ברשימת רבי המכר של אמזון.רובם נסתרים מעיני הציבור וגם אם נתקל בהם, סביר להניח שלא נזהה שאנחנו עומדים בפני אדם שהוא עוגן או צינור לכוח הבורא עלי אדמות. רק אם אנחנו קצת יותר רגישים, הקרינה אשר בוקעת מההילה של איש או אישה כאלה, עשויה להעניק לנו חוויה חד פעמית, של התעוררות רוחנית ואושר, שמקורו בהתקרבות לאור. חוויה אשר האינטלקט – לעולם לא יוכל להבין.
הכוח של כל אחד מהצדיקים, או בשמם האחר, הנבחרים, יכול להיות שווה לכוחם של מיליון אנשים רגילים!
לכן, למעשים שלהם, לדיבור שלהם ובעיקר למחשבות שלהם, יש יכולת השפעה ממשית על דחיסות החומר, ומכאן שהם עובדים בשיתוף פעולה עם הישויות האלמנטליות וביכולתם למנוע קטסטרופות.
שנית, לכל אחד מהם, על פי כוחו, יש מספר רב של נשמות אשר קשורות ונמשכות אליו מתוקף חוק המשיכה בין המינים הדומים. אם הצדיק נמצא במקום אשר יועד לו על ידי האור, הוא למעשה שומר ומדריך את אותן נשמות, בין אם אופי פעולתו אקטיבי והן זוכות להכיר אותו, או אם הוא פאסיבי ומשפיע בדרך נסתרת.
ניתן להמשיל את עבודתו של הצדיק לעורק ראשי, אשר מעביר את הדם מהלב לעורקים המשניים, לעורקיקים ומשם לנימים ולוורידים. כל אחד מהם הוא חשוב בפני עצמו, אולם כאשר עורק ראשי קורס, אספקת הדם נפסקת ומובילה לבסוף למוות.
בכל דור, ישנו צדיק של הדור, אשר מנהיג באופן אקטיבי ופאסיבי כאחד, את יתר הצדיקים. כל הצדיקים יחד, הם למעשה ההנהגה הרוחנית של העולם, ולכן נאמר שהעולם תלוי בקיומם.
***
ספר ההתגלות, אשר בברית החדשה, מתאר בדימויים שונים את ההתרחשויות של הדין האחרון, שזו בדיוק התקופה בה אנחנו נמצאים כאנושות. על פי נבואה תנכ”ית זאת, 144,000 רוחות אדם אמורות לפעול בעולם בעת ובעונה אחת, בתפקידים שונים, על פי ההנחיות אשר מגיעות מצדיק הדור.
זהו מספר קטן ביותר בהשוואה למספר בני האדם המצויים בפלנטה ארץ, אולם הוא לחלוטין הכרחי עבור התעלות הפלנטה ולהצלת אותן רוחות אדם שעוד ניתן להציל.
לכן, המטרה הראשונה בחשיבותה של בית הספר היא למצוא את חברי המנהיגות הרוחנית הזאת עבור האנושות. עליהם נאמר: “אם תיכשלו, העולם ייפול!”
אם אתם מאמינים שקבוצה מאד קטנה, המונה כאחוז אחד מאוכלוסיית העולם, יכולה לדרדר את האנושות לחושך – מדוע אינכם מאמינים שקבוצה קטנה עוד יותר יכולה להוביל את העולם אל האור?
אם משהו במה שאתם קוראים או שומעים עכשיו, נוגע בעומק נשמתכם, אולי אתם אלה אשר נקראתם למשימה!