סיפורי התורה כקודים להבנת המצב בעולם 

חלק שני

קוד מגדל בבל

קוד זה הוא קוד לגאוות האדם החפץ להיות לאלוהים, לגדל את שמו ולהעצים את כוחו ושליטתו.

בוני מגדל בבל התאחדו לצורך מטרה אחת בלבד, שהינה – הישגיות חומרית:

“וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ”(בראשית יא:ד).

על פי הסיפור המקראי, אלוהים לא ראה בעין יפה את בניית העיר והמגדל, בילבל את שפתם והפיצם בכל רחבי תבל.

כשאנו קוראים סיפור זה  – כמו גם סיפורים אחרים בתורה – מתקבל הרושם שאלוהים מעניש באופן אישי את בני האדם כאשר מעשיהם אינם לרצונו. אולם זוהי הבנה ברובד תודעתי נמוך, ואילו ברובד גבוה – עונש או שכר אינם מגיעים באופן ישיר מאלוהים אלא הינם תוצאה של פעילות חוקי אלוהים בבריאה. המוכר והידוע מבין חוקים אלה הוא חוק סיבה ותוצאה או בשמותיו האחרים, חוק הפעולה ההדדית או חוק הקארמה.

את המעבר התודעתי בין שני הרבדים האלו, אני נוהגת להסביר בסיפור הבא:

כשבני הצעיר, דניאל, היה בן שנתיים, הוא אהב – כמו הרבה ילדים – להכניס את ידיו לשקעים. כאמא, תמיד השתדלתי לא לדכא את הסקרנות של ילדיי, אבל כמובן, ברגע שהסקרנות עלולה הייתה לסכן את חייהם, הייתי מביטה בהם במבט חמור סבר, שאינו משתמע לשתי פנים. כך גם הבטתי, בזמנו, בדניאל והוספתי כמה אזהרות, עד שהוא נמנע לחלוטין מן המעשה הזה.

הסיבה לכך שדניאל בן השנתיים, ריסן את סקרנותו, הייתה פחד מענישה. אולם כשדניאל גדל, הוא הבין שאסור להכניס ידיים לתקע חשמלי, לא בגלל שאמא תכעס ועלולה להעניש אותו, אלא בגלל שהוא עלול להתחשמל!

באופן דומה, עלינו לקרוא את כל סיפורי התורה, ולהבין שהם כתובים ברובד תודעתי שהיה אולי מתאים לאנושות בתקופת ילדותה, אולם עתה האנושות חייבת להתבגר, ועלינו להבין אותם ברובד הגבוה ביותר שלהם.

כלומר, עלינו לעשות את הקפיצה התודעתית הנדרשת בין התפיסה הילדותית של אלוהים כמעניש ומעניק שכר באופן אישי, לתפיסה הבוגרת המבינה שרצונו של אלוהים בא לידי ביטוי בבריאה בצורה של חוקים הפועלים באופן אוטומטי לטוב ולמוטב. 

אם נחזור לסיפור מגדל בבל, אזי שאת העונש המתואר בתורה ככזה שמגיע על ידי אלוהים באופן אישי, יש להבין כתוצאה ישירה של מעשיהם של בוני המגדל:

כאשר אנשים מתאגדים מסיבות אנוכיות וחומריות בלבד, בסופו של דבר הם ייפרדו  וייכשלו.

האגואיזם והמטריאליזם, מובילים כל קבוצה אנושית אל עבר צרות אופקים, אשר בסופו של דבר תבוא לידי ביטוי בחוסר תקשורת מוחלט. זאת היא המשמעות הרוחנית הגבוהה לכך שבוני מגדל בבל לא יכלו לשמוע ולהבין איש את שפת רעהו, ודרכיהם נפרדו מבלי שיוכלו להגשים את המפעל המשותף שלהם.

אולם כאשר ישנה התאגדות לצורך מטרה גבוהה, שהיא מעבר למאוויים האישיים של כל אדם – אזי תקשורת, בניה הרמונית וברכה יכולות להתקיים גם כאשר ישנם הבדלים בתרבות ובשפה.

***

הרס או בניה, פילוג או אחדות אינם חלים רק על מפעלים אנושיים בהתאם לאופי ההתאגדות שלהם, אלא על כל התקשרות בין בני אדם ואפילו בקשר האינטימי בין איש לאישה בנישואין.  

בשפה העברית, משמעות המילה ‘נישואין’ היא להינשא מעלה, כלומר -להתעלות.

לכן, רק זוג אשר יש לו מטרה נעלה משותפת, אשר צועד וגדל ביחד אל עבר האור – יוכל לזכות לתקשורת, הרמוניה וברכה, ובאמת להיחשב כזוג נשוי. לעומת זאת, כל הטיפולים הזוגיים למיניהם, לעולם לא יצליחו להשיג את האושר הזה אצל זוגות שאין להם מטרה רוחנית נעלה משותפת שהיא מעבר לסיפוק רצונות אישיים ואנוכיים. זאת משום שאהבה אמיתית נובעת מהרוח ולכן היא נצחית, ואין לה דבר וחצי דבר עם התאהבות שמקורה ברגשות, ומטבעה היא ברת חלוף.

***

את המסר ההפוך לקוד מגדל בבל, ניתן למצוא בסיפור הידוע על השליחים, אשר התכנסו, לאחר מותו של ישוע, לחגוג את חג השבועות בבית המקדש. 

על פי המסופר בברית החדשה, משב רוח עז הביא עימו להבות אש, אשר נחתו על ראשיהם של התלמידים. כתוצאה מכך, הם התמלאו בהשראה והחלו לדבר בשפות שונות על גדולת אלוהים. דבר זה עורר תמיהה והתרגשות עצומה בקרב השומעים שהגיעו לבית המקדש ממקומות שונים, ולכן גם דיברו בשפות שונות: ”ויאמרו איש אל-רעהו: ‘הנה המדברים האלה, הלא כולם בני הגליל המה, ואיך שומעים אנחנו אותם איש כשפת-ארץ מולדתנו?’” (מעשי השליחים ב: 7-8.)

להבות או לשונות האש, הן מעין ניצוץ בצורת להבה של נר, שאנשים בעלי יכולת ראיה על-חושית יכולים ממש לראות. הן ביטוי מוחשי לעזרה מוגברת מהאור, שכן להבה זו היא מעין ‘משפך’ או ‘אנטנה’ המאפשרים הבנה מעמיקה וגבוהה יותר של המסר האלוהי, כדי לאפשר את העברתו לשאר בני האדם. חשוב לציין, שהעזרה המאוד מיוחדת הזאת ניתנה לא רק לתלמידי ישוע בעבר, אלא גם לתלמידים האמיתיים בימינו.

***

בוני מגדל בבל בתקופתנו הם הגלובליסטים אשר מקדמים את הסדר העולמי החדש, מתוך גאוותם ושאיפתם להמליך עליהם את לוציפר לאלוהים.                              

אולם סופה של אימפריית ה’סדר העולמי החדש’ לקרוס, בדיוק כפי שבמהלך ההיסטוריה האנושית קרסו ונפלו כל האימפריות אשר הלכו נגד רצון האור. 

את הסדר האלוהי החדש, שיורד עתה אל האנושות, יוכלו להוביל רק אותן רוחות-אדם אשר טיהרו את עצמן מכל רצון אגואיסטי, והן שואפות אל עבר אותה מטרה גבוהה: שיעשה רצון אלוהים כבשמיים כן בארץ!